מכון שילה, הרב הרצוג 25 | טלפון: 072-3921836 |פקס: 03-5326316|אימייל: machonshilo12@gmail.com 

 

שתי שאלות עומדות לפנינו:

 

א. עיונית. איך להתייחס לפסיכולוגיה? האם היא אמת או שקר?

ב. מעשית. האם אפשר להסתייע בה?

 

תורה ומדע

המהר"ל מסביר שאין אנו שוללים את המדע בתור אמת. על איש מדע אנו מברכים: אשר נתן מחכמתו לבשר ודם, וחכמי ישראל עסקו בתקופות וגימטריות (נתיבות עולם, נתיב התורה, יד). אנו סומכים על רופאים מומחים אפילו לחלל שבת. אמנם המעמד ההלכתי של הרפואה אינו כודאי אלא כספק, אך גם ספק פיקוח נפש להחמיר (שו"ת דעת כהן עמוד רנט). אין זה קשור לשאלת הקדימה בלימודים- לימודי קודש או לימודי חול, וכן ממתי מותר ללמוד. אך באופן כללי, "תורה בגויים. אל תאמין, חכמה בגויים. תאמין" (איכה רבה פ"ב). "יפת אלוהים ליפת" (בראשית ט כז).

 

תורה בגויים אל תאמין

המהר"ל מסביר שיש הבחנה בין עניינים מדעיים טבעיים לבין עניינים רוחניים חינוכיים מוסריים (שם). אנו מקור התגלות ההופעה וההשפעה הרוחנית בעולם " ברוך ד' אלהי ישראל" (בראשית שם). לפי הרמב"ם חסיד אומות העולם הוא המקיים שבע מצוות בני נח, בתור שניתנו מסיני (הלכות מלכים ח יא).המהר"ל מביא את דברי הרמב"ם שמתחת לגלגל הירח אנו שומעים לאריסטו בענייני מדע, אך למעלה מגלגל הירח אנו תלמידי משה רבנו, ואיננו יונקים ממקורות זרים.

 

הנאום על האוניברסיטה

בנאומו בפתיחת האוניברסיטה העברית, ציטט מרן הרב קוק: "ופחד ורחב לבבך" (ישעיה ס ד), פחד ושמחה גם יחד. יש אצלנו מהלך פנימי של עם לבדד ישכון, ויש גם מהלך של הכנסה והוצאה:

 

א. הוצאה מרשות היחיד שלנו את אור העולם לרשות הרבים.

ב. הכנסת מדעים כלליים, והתאמת הטוב והמעולה שבהם לאוצר החיים שלנו בטהרתו. אלו שהוציאו בלי הבחנה ותרגמו את התורה ליוונית, גרמו נזק רב. וכן אלה שהכניסו הכל מתוך אופטימיות בנאלית כבר אינם איתנו אלא נטמעו (מאמרי הראיה 306).

 

פסיכולוגיה- מדע או השקפה רוחנית

אם הפסיכולוגיה היא מדע, אפשר להתחשב בה. אם היא השקפת עולם, צריך זהירות רבה. בעבר היא הייתה תורת נפש ספקולטיבית, עיונית, מבוססת על אמונות- כגון קביעה שיש טוב ורע בנפש על יסוד ההסתכלות הדואלית.לפני כמאה וחמישים שנה הופיעה הפסיכולוגיה המודרנית שהשתנתה בשתיים:

 

א. השאלות שנשאלו: מדע ההתנהגות והתהליכים הנפשיים, ולא מהות הנפש.

ב. דרכי החקירה: ניסיוניים. אמנם קשה לחקור את פנים האדם, ובכל זאת התאמצו. אם כן לכאורה, היא מדעית, אמפירית, ניסיונית. אך באמת יש בה ערכים מובלעים.

 

עובדות ופירושן

נכון שהפסיכולוגיה מבוססת על ניסויים ותצפיות, אבל אחר כך בא תור האינטרפרטציה. מדע אינו אוסף עובדות בעלמא, אלא סידורן על פי שיטה שכלית. אין "עובדה" כשלעצמה בלי פירוש. שלושת הזרמים הגדולים, ההתנהגותי Behaviorism, תבניתי Gestallt, ופסיכואנליטי בנויים על השערות. למשל, פרויד מניח כמה הנחות יסוד: דטרמיניזם נפשי מלא, קיומה של אנרגיה נפשית, רמות תודעה שונות- הכרה ותת הכרה, שלושה מיני אישיות: סתמי Id, אני Ego ואני עליון Super Ego. וכי מישהו ראה במו עיניו את כל אלה?! אמנם בעיה זו של פירוש קיימת בכל מדע, אך כאן היא יותר חריפה: קשה לאחוז בחוש את יצר הקיום למשל.האדם הנורמלי

 

הבעיה אינה נעוצה רק בניתוח הסיבות, אלא גם בקביעת המגמות. הפסיכולוגיה רוצה לעזור לאדם להיות נורמלי. אך מי יחליט מהו נורמלי?! למשל, פינל Pinel, זעזע את דעת הקהל, כאשר אחרי המהפכה הצרפתית, שחרר את המשוגעים אותם נהגו לכבול באזיקים, ובכך פתח תקופה חדשה. יש אומרים שמשוגע אינו נורמלי באופן מוחלט, לכל הדעות, כי הוא אינו בן חורין להחליט על גורלו ולנהוג באופן רציונלי, בהיותו מנוכר לעצמו, למהות האמיתית של האדם, ואינו יכול להיות אדם אמיתי ובן חורין. אך חוזרת השאלה: מי מוסמך להחליט על מהות האדם?!

 

שני סוגי נורמליות

יש שני מובנים למושג נורמליות: א. מובן חברתי סוציולוגי, שכמובן משתנה מחברה לחברה. גובה בינוני של אדם ישתנה אם הוא אמריקאי או איטלקי. רוח האדם ספוגה דעות קדומות והרגלים. לכל קבוצה יש פסיכולוגיה משלה. "אנגלי טוב" אינו "אמריקאי טוב". ב. מובן אידיאלי. ברור שברפואה האדם הנורמלי אינו מוגדר באורח סטטיסטי, אלא על פי דגל אידיאלי: אדם בריא לחלוטין. העולם מסכים ששלום הוא נורמלי ושצדק הוא נורמלי. אך הרמב"ם גם מגדיר מידות טובות כבריאות נפשית ומידות רעות כמחלות נפש (שמונה פרקים פ"ד). א. אם הנורמליות היא סטטיסטית, ניתן להגדירה באופן אובייקטיבי, על פי התנהגויות מקובלות. אפשר להגדיר מי הוא חולה ומי הוא חריג ומנוכר- ללא התייחסות לערכים. ב. אם הנורמליות היא נורמטיבית ערכית- הכל חוזר להגדרת מהות האדם. למשל, האנטיפסיכולוגיה טוענת שהלקויים בנפשם מוגדרים כן על ידי החברה, אך הם אנשים נורמליים מסוג אחר. יש עשרות תפיסות בפסיכולוגיה. באופן מודע או לא מודע, הפסיכולוג מודרך על פי ערכיות שלו או של פילוסופיות שלו או של החברה. אולי הוא מוסיף ניכור על ניכור. כבר פקפק הפילוסוף קנט ביכולת הרופא לפתור את כל בעיות הנפש, וטען שהן בעיות פילוסופיות.

 

פסיכולוגיה היא פילוסופיה

 

למשל יש להכריע: האם עיקר האדם הוא יצר הקיום, והרוחניות היא תופעה צדדית, או שהנשמה היא חלק אלוה ממעל?הרפואה מצליחה להיות יותר אובייקטיבית, אם כי גם היא לא לגמרי כזו. אך כל פסיכולוג, כישר בעיני השקפתו, יעשה. כל פסיכולוגיה היא השקפת עולם, שהפסיכולוג כופה ומאציל על המטופל. אם יטען שהוא פועל בחלל ריק מערכים, לא נאמין לו. ואם נאמין לו, הרי גם חוסר ערכים הוא השקפת עולם. הפסיכולוגיה המגיעה אלינו מן המערב בודאי אינה השקפת עולם הנובעת מד', אדרבה, תרבות אירופה חודרת דרך הפסיכולוגיה. אפשר להסתמך על הצד הניסיוני שבה. אך גם בזה צריך זהירות, כמו כל מדע שהוא במעמד של ספק, בהיותו בנוי על סברות, קל וחומר כאן שמטפלים בנפש האדם. גם המידע הניסיוני צריך בדיקה לאורה של תורה.

 

מסקנות מעשיות

"יהי רצון מלפניך ד' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני, כי אל רופא נאמן אתה, ורפואתך אמת. לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו. ורפא ירפא- מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" (עי' עולת ראיה א שצ).הגאון הרב משה פיינשטיין הסתייג מפסיכולוגים, כי עלולים הם להציע פתרונות מנוגדים לתורה, כגון בענייני צניעות (אגרות משה יו"ד ח"ב סימן נז). ההשפעה השלילית יכולה להיות גלויה או מובלעת. לכן, יש לבדוק כל פסיכולוג לגופו, לא רק מצד שיטתו אלא בעיקר מצד אישיותו, כלומר התייחסותו לעולם הערכים של תורת ד'.

 

איפה הפסיכולוגיה שלנו?

ישנה. בודאי התורה כוללת כל. התורה כוללת פסיכולוגיה אלוהית, אלא שהיא עדיין לא נוסחה באופן שיטתי. כמו שהגמרא אינה מנוסחת באופן שיטתי, אף על פי שהיא מהווה שיטה מופלאה. אומרים שהרמב"ם "גייר" את אריסטו, אנו מחכים לגדל עולם שיגייר את הפסיכולוגיה המודרנית, ובמקביל ינסח את הפסיכולוגיה האלהית שלנו במושגים מודרניים. כותב מרן הרב: "הסדר של העלאת המידות היא בנפש חכמה מיוחדת שצריך להרחבתה את כל הרכוש של תורת הנפש עם כל ההתחדשות היותר מעובדה שבדורותינו. וליתן בכל אלה נשמה חדשה, שתוכל מאז להתאים עם כל דרישות הקודש והמוסר הטהור והאיתן" (אורות הקודש ג רלד). הפסיכולוגיה הנקיה תסייע לתיקון המידות.

 

תיקון המידות

אכן. דרכנו היא בעיקר ללמוד מידות טובות, מתוך מאבק של הטוב נגד הרע ועל ידי זה נתרפא. לשם כך, אפשר בהחלט להשתמש בניסיון שהצטבר אצל הפסיכולוגיה אחרי סינון. אמר הגר"א שעיקר העבודה היא במידות, כי זה כל האדם (אבן שלימה א א-ב). איננו מפחדים מן המאבק. אדרבה, לו יצויר אדם שנולד בתכלית השלמות, שלא יהיה לו על מה להיאבק, לעולם לא יגיע לגדלות. גדולי ישראל, בספרים שמונה פרקים לרמב"ם, מסילת ישרים ועוד, מלמדים אותנו איך לתקן מידותינו. הפסיכולוגיה יכולה לשמש סיוע. אצל הרמב"ם, תורת הנפש אינה אלא הקדמה לתורת המידות. זאת עבודתנו: תיקון מידות לשם שמים

 

 

 

כנס בנושא: פסיכולוגיה ויהדות/ הרב שלמה אבינר