מכון שילה, הרב הרצוג 25 | טלפון: 072-3921836 |פקס: 03-5326316|אימייל: machonshilo12@gmail.com 

לעזור לילדך במהלך תקופה הגירושין– כיצד הליך גישור משפיע על טובתם של הילדים

 

רוב ההורים שנמצאים בתקופה משברית כגירושין מודאגים ומתחייבים בפני עצמם למזער את הנזק שחווים הילדים כתוצאה מהתפרקות המשפחה. בכל שנותי הרבות במפגש עם זוגות פגשתי מעט מאוד הורים שלא היו מוטרדים כיצד למזער את הנזק וכיצד לעטוף את הילד באהבה אל מול המשבר.

 

יחד עם זאת , אוהבים ככל שיהיו ודואגים ככל שיהיו , הורים רבים מתקשים מאוד בתקופת הגירושין לתת מענה ראוי לצרכי הילדים. סערת הרגשות בה כל אחד מבני הזוג נמצא , הכעס התסכול והשבר הגדול אותו הם חווים מותירים את ההורה לעיתים רבות חבול, כאוב וחווה רגשות סותרים . כל זאת כאשר הוא ומתמודד עם מערכת של לחצים . כך שדווקא בתקופה הכי קריטית בתפקודו כהורה הוא נותר חסר כוחות לתת את המענה הראוי לילד הנמצא במצוקה.

 

גירושין הפכו להיות בשנים האחרונות מצב שכיח אצל משפחות רבות אך עובדה זו אינה מקלה באופן משמעותי לנזק הרגשי הנגרם לילד. פרידתם של הוריו תיחווה כמעט תמיד כקריסה והתמוטטות של מה שנחווה עד היום כבטוח . ייתכן שעם תמיכה אהבה ועזרה מקצועית (וטיפול או ייעוץ פסיכולוגי) נוכל להשפיע על ההסתגלות. ממחקרים שונים אשר חקרו את השפעות הגירושין על ילדי המתגרשים עולה, כי ילדים אלה בבגרותם נוטים לסבול מקשיים רגשיים תפקודים בבואם ליצור מערכות יחסים משל עצמם.

 

הורים רבים מגלים מודעות רבה לנזק האפשרי המצטבר ולצרכיהם הרגשיים של הילדים ומתמודדים עם השאלה, האם המחירים הנפשיים האלה הם בלתי נמנעים וכיצד ניתן למזער אותם.

 

כיצד מתרגמים את הדאגה והמודעות הרבה והאהבה שהורה חש לילדיו לשורה של צעדים קונקרטים משמעותיים שיקלו על ההסתגלות של כל המשפחה? במאמר זה ברצוני להציע את ההנחה הבלתי נמנעת כי גירושין בתהליך של גישור מייצרים "מודל של אחריות" . בחרתי לקרוא לו מודל של אחריות מאחר והנחת המוצא היא שהורים יכולים בעזרת תמיכה והדרכה מתאימה להיות מסוגלים לעבור תקופה משברית זו תוך שהם מסוגלים להציע מענה הורי אחראי, שהיבטים חשובים אין לה מענה ראוי כאשר בני זוג פונים לייצוג משפטי על ידי עו"ד. כך למשל בתהליך המשפטי נידונים נושאים מוגדרים כגון מזונות רכוש והסדרי ראיה הרי שבתהליך הגישורי מתאפשר מרחב לדיון בנושא הילדים ונידונים היבטים קריטיים לחייהם של הילדים תוך מתן אפשרות לקבלת החלטות אחראית.

 

קיימים היבטים רבים הקשורים לתמיכה בילדים אך במאמר זה נתמקד בשתי הבנות מרכזיות וחשובות שינחו אותנו במתן מענה לילדים הנמצאים בתוך סערת הגירושין:

 

הבנת תגובות הילד-אז מה הוא אומר לנו ?

למותר לציין כי גם אם נתאמץ , קשה להמנע מכך שהילדים נמצאים בחוויה של כאוס משפחתי כאשר הקונפליקט הזוגי נמצא בשיאו. הילד מרגיש שקורים דברים אבל עדיין לא מסוגל לתת להם שם והסבר . גם באותה תקופת ביניים בהם הזוג נמצא בתוך הליך הגירושין והבית מתפקד עדיין כבית אחד נצפה לתגובות וסימפטומים ונוכל לראות כי יגיבו במספר דפוסים אפשריים:

 

א. התנהלות לכאורה המקבלת ומבינה את הפרידה- "הוא קיבל את זה ממש יפה" הוא אמר "דווקא יותר טוב לכם ככה נמאס כבר       מהמריבות שלכם".- ביטוי  של הכחשה, לא להפגש עם המציאות הקשה והמנעות מרגשות של איום וכאב.

 

ב. "זה בגללי אני מבטיח להיות בסדר"- אשמה, נסיון לתווך בין ההורים. "את אשמה "

 

ג. "אתה אשם", "לא אכפת לכם ממני" תוקפנות. – כעס רב ונסיון לשלוט בתוצאות הסכסוך.

 

ד. ייאוש ,דכאון, חרדה, תופעות גופניות, מופנמות. – בלבול וחוסר אונים ניסיון להתנתק מהמציאות הלא צפויה .

 

ה. השלמה וקבלה– היעד שאליו אנחנו מצפים . בדר"כ עובר זמן הסתגלות רב עד שמגיעים להשלמה

 

הבנה למימד הזמן בהערכות ותכנון לצרכי הילדים

 קיימת חשיבות רבה לערוך הבחנה בין שלוש תקופות מהותיות בתוך תהליך הגירושין. רוב הזוגות שהחליטו להתגרש מקיימים הליך בין אם גישורי ובין אם משפטי כאשר ההחלטות המהותיות מתייחסות לתקופת זמן אחת בלבד , והיא התקופה שלאחר הגירושין ובהתייחס אליה נידונים עיניני משמורת ,הסדרי ראיה ,ומזונות.

 

ההליך הגישורי ברוב המקרים יסתיים תוך פרק זמן קצר יותר משמעותית מהליך משפטי והתדיינות מול בתי המשפט , ובתור שכזה הוא מאפשר צמצום תקופת חוסר הוודאות והסערה בה נמצא כל התא המשפחתי.

 

קיימת חשיבות רבה למימד הזמן ולהתייחסות לשלוש תקופות מהותיות ומשמעותיות בתקופת הגירושין:

 

תקופת טרום הגירושין- מרגע קבלת ההחלטה . מדובר במספר חודשים או יותר אך זהו פרק זמן דרמטי הנוגע לשלומם של הילדים שבו האי ודאות מורגשת ומשפיעה באופן ישיר על שלומם של הילדים ועל יכולתם העתידית לצאת ממשבר זה כשהם מחוזקים ומסוגלים לפתוח בפרק חדש של חייהם. בתקופה זו יש לתת את הדעת כיצד נידונים עניינים כלכליים . כיצד חולקים מטלות הוריות . כיצד מנהלים שיחות זוגיות כאשר האמוציות סוערות וכיצד משתמשים במערכות תמיכה. כמו כן יש חשיבות רבה לשאלה כיצד נוקטים פעולות בסיסיות תומכות, כל הורה בנפרד עם הילדים. סוגיות אלה לרוב לא נידונות בהליך משפטי רגיל ולא ניתנת הדעת עליו. רוב הזוגות המתגרשים חוצים תקופת טרום גירושין זו מתוך כוח האינרציה ומתמודדים בתנועה עם הקשיים העולים. ושוב זוגות המתגרשים בהליך גישורי ימצאו את ההליך כמאפשר דיון בנושאים אלה וכן יימצאו תקופה זו קצרה יותר משמעותית לעומת זוגות המתגרשים בהליך משפטי.

 

התקופה הראשונה לאחר הגירושין. כיצד מתבצעת הפרידה הפיזית. האם הורה אחד עוזב את הבית האם כל התא המשפחתי משנה מגורים וכיצד זה מתבצע. הילד אמור להסתגל למגורים חדשים סביבה חדש. בשלב זה מתחילים להתייצב דפוסי שגרה חדשים בעקבות הסדרי הראייה. כיצד עוזרים לילד להסתגל למעברים בין שני בתים. כניסה של בני זוג של ההורים במידה ויש. כיצד מיישמים תקשורת הורית מיטיבה שאינה משתמשת בילד להעברת מסרים. כיצד מייצרים מערכות תמיכה משפחתיות , חינוכיות וטיפוליות עבור הילד לשם צליחת תקופה ההסתגלות. זוגות אשר הצליחו לייצר תזוזה בתוך ההליך הגישורי משפה של מלחמה לשפה של דיאלוג יטיבו לדון בנושאים אלה ביתר הצלחה.

 

יצירת מנגנוני תקשורת והסכמה לטיפול בסכסוכים עתידים. הורים רבים מבינים לראשונה את המשמעות הפרקטית של המשפט אותו שומע מהם הילד כי ממנו הם אינם מתגרשים. על אף הגירושין בני הזוג מחויבים להמשיך לשתף פעולה בתיאום הורי מלא לטובתו של הילד ומעצם היותם שני בני אדם שונים כל שכן כשקיימים משקעים רגשיים כבדים כתוצאה מהפרידה , הם נאלצים לקבל החלטות משותפות הנוגעות לילד תוך כדי שהם חלוקים לגבי הדרך. גישור לגירושין מאפשר לבני הזוג לייצר מנגנוני הסכמה עתידיים כיצד לפתור סכסוכים אלה ולהמנע מהמשך התדיינות סזיפי וקשה מול בתי המשפט גם לאחר שהושג הסכם . מנגנוני הסכמה אלה מגוונים ומותאמים לכל זוג באופן אישי.

 

לסיכום :

תקופת הגירושין היא תקופה משברית עבור הילדים ומייצרת אתגר כיצד לתת מענה ולסייע להם. צרכים אלה מושפעים ממשך העימות בין ההורים ומיכולתם לספק לילדים יציבות והמשכיות. הורים הממשיכים להתנצח משפטית ולהאבק כשהילדים בלב הסכסוך פוגעים ביכולתם של ילדיהם להשתקם מהמשבר ולהסתגל למציאות המשפחתית החדשה. הורים הבוחרים לסיים את הנישואין בהליך גישור ובשפה של דיאלוג יצליחו למלא את תפקידיהם ההורים ויגנו על הילדים מפני השלכות פוגעות ונזק ארוך טווח.

 

 

 

 

דבורי חביב- מגשרת משפחתית, "גישור בשניים"

גישור